"וישא עיניו וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו וירא וירץ לקראתם...ויאמר...יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם..."

הכנסת האורחים של אברהם אבינו ע”ה נובעת מהעין הטובה שיש לו. והעין הטובה שלו מודגשת מאוד דווקא בסוג האורחים הנ”ל. “עובדי עבודה זרה המשתחווים לעפר של רגליהם” כפי שאומר המדרש. 

זאת אומרת – הענק שבענקים, אברהם אבינו, מתאמץ להכניס אורחים גם את הפחותים ביותר שעובדים לעפר שדורכים עליו. זוהי אחת הנקודות שמתחילים להבין מיהו אברהם. 


אמנם בהמשך הפרשה גם לוט מכניס אורחים.
אבל יש הבדל גדול – לוט מארח מלאכים (“ויבאו שני המלאכים סדומה”), יש פה כמובן מעלה, אבל זה קצת לא ‘חוכמה’ כאשר מדובר במלאכים.
מצד שני אברהם רואה אנשים (“והנה שלושה אנשים נצבים עליו”) ומתאמץ לארח אותם. 


כאן בולטת הרגישות, האנושיות ביחס לאנשים פשוטים. הכנסת אורחים לכולם בלי חשבון של ‘האם האורח מספיק מכובד’.
(חומש הראי”ה בראשית עמ’ 131, מתוך שיחות הרצי”ה)
*מוזמנים לקבל דבר תורה על הפרשה מאת הרב קוק פעמיים בשבוע. קבוצה שקטה רק מנהל שולח הודעה. 

להצטרפות: https://chat.whatsapp.com/Cvq6uh7grqYKp4TxLSILF1

בקניית חומש הראי״ה ספר מתנה
‎‎ ‎‎ ‎‎