הארות חשובות מתוך חומש הראי"ה בראשית פרק ו', פסוק ח'

המדרש (בראשית רבה כט, א) אומר שנח לא היה ראוי להינצל מהמבול: “כי ניחמתי כי עשיתם ונח…”. יש חרטה על עשית העולם כולל נח, אלא שנוח מצא חן בעיני ה’, ולכן זכה לנס. 

ֿכמובן שהדבר מעורר שאלות. 

א- איך ניתן לומר שהוא לא היה ראוי אם כתוב מפורש שהיה “צדיק תמים בדורותיו”, והוא כמובן לא חטא בחטאי הדור שלו? 

ב- אם לא היה ראוי, מדוע דווקא הוא מוצא חן, והרי יש פה חס ושלום נשיאת פנים במשפט, שלא בצדק? 

מסביר הרב קוק שנח עשה דבר טוב מצד אחד, ועשה דבר לא טוב מצד שני. 

מצד אחד, הוא היה מושלם במעשיו, והתנהג בדיוק איך שהקב”ה מצפה. 

ומצד שני, הוא לא השתדל מספיק לתקן ולחנך את הדור שלו. 

שני הצדדים האלה באים לידי ביטוי בתגובת עם ישראל לקבלת התורה: “נעשה ונשמע”.

מצד אחד נעשה, לקיים מצוות וללכת בדרך ה’ באופן הכי טוב שאני יכול, אבל אני לא מסתפק בזה ואני גם שומע.

מה פירוש המילה “נשמע”? אין הכוונה שהאוזניים שומעות. מדובר על שמיעה פנימית והפנמה של רצון הבורא יתברך,

 ומתוך ההפנמה אני פועל לחיזוק הקשר (שלי ושל הסובבים אותי) עם הקב”ה. אנחנו לא מסתפקים בכך שאנו מתנהגים בדרך הישר לרצון ה’,

אנו תמיד צריכים לחשוב איך נוכל להיות שותפים בקירוב רחוקים ובהפצת דבר ה’ לכל הסביבה. 

ועל כן נח מצד אחד היה צדיק תמים כי מצד המעשים הוא היה מושלם. אבל מצד שני הוא לא היה ראוי לנס כי הוא לא ביצע את תפקידו בעולם לפי המעלה המיוחדת שהיתה לו – לתקן את דורו. ולמה אם כן הוא זכה לנס ובכל זאת? כי הוא “מצא חן בעיני ה'”. הפירוש של מציאת חן היא מצד הסתכלות חיצונית ולא פנימית. הצד החיצוני שבו (מצוות ומעשים טובים) הוא היה מושלם, למרות שבהסתכלות פנימית היה חסר העניין של דאגה ומסירות נפש להחזרה בתשובה של דור המבול המקולקל

לרכישת חומש הראי״ה ועוד פרשנויות מרתקות:

/https://www.orvishua.com/product/חומשי-תורה-מבצע/

‎‎ ‎‎ ‎‎